השאירו את הפרטים ואנו ניצור אתכם קשר

    אחוזי נכות על כאב

    אחוזי נכות על כאב

    מאמר זה דן בשאלה מתי נקבעים אחוזי נכות על כאב.

    כבר בפתיח אומר, כי נושא קביעת אחוזי נכות על כאב נחשב לאחד הנושאים המורכבים בנכויות הביטוח הלאומי.

    מורכבות זאת נובעת מכך שפעמים רבות, כפי שיוצג בפסיקת בית המשפט בהמשך המאמר, הכאב הינו חלק מבעיה גופנית-רפואית אחרת, כך שעניין הכאב "מגולם" באותה בעיה.

    חשוב לומר, כי במקרה בו אנו חושבים שעומדת לנו הזכות לנכות בתחום מסויים וביטוח לאומי פסק אחרת, יש לנו זכות להגיש ערר בפני הועדה הרפואית לעררים וגם על החלטתה יש אפשרות

    להגיש ערעור לבית הדין האזורי לעבודה.

    אז מתי ניתן כן לקבוע נכות נפרדת, נוספת, בגין אותו כאב?

    על כך בהמשך המאמר.

    גישת בתי המשפט בנוגע לקביעת אחוזי נכות בגין כאב

     

    בתי המשפט בישראל אימצו גישה ולפיה יש לעשות הבחנה בין כאב העומד בפני עצמו ואינו נובע מבעיה רפואית אחרת.

    בעניין זה, כאב העומד בפני עצמו ובגינו ניתן לקבוע נכות הינו כאב המוביל לתסמונת כרונית, ואינו פועל יוצא של בעיות רפואיות אחרות.

    אם ננסה להסביר את גישת בתי המשפט, הרי שמקרה בו תסמונת הכאב הינה נבדלת ועצמאית והגורם לה אינו בבעיות רפואיות אחרות, גובר הסיכוי שהתביעה תוכר כנכות בגין כאב.

    דוגמה להחלטת בית משפט בעניין

    מדובר במקרה בו אדם תבע את חברת הביטוח בגין פגיעה שנגרמה בתאונת דרכים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונת דרכים.

    אותו אדם טען, בין יתר טענותיו, כי בעקבות התאונה הוא סובל מכאבים עזים ברגלו ולכן יש להעניק לו אחוזי נכות על כאב.

    בית המשפט מינה שני מומחים רפואיים מטעמו כדי לבחון את טענותיו של התובע – מומחה רפואי בתחום האורתופדי ומומחה רפואי בתחום הכאב.

    המומחה הרפואי בתחום הכאב קבע, כי לתובע לו נותרה כל נכות רפואית בשל כאב, מכיוון שהמומחה האורתופדי כבר "גילם" באחוזי הנכות שקבע לתובע את עניין הכאב.

    במילים אחרות, המומחה הרפואי בתחום הכאב טען, שלא נותרה לתובע כל נכות רפואית נפרדת ונוספת על קביעת המומחה האורתופדי.

    התובע, מצדו, ביקש מבית המשפט לקבוע את נכותו בגין כאב בהתאם לתקנה 29(6)(ב) למבחני הנכות, הקובעת את הדברים הבאים:

    "(6) פגיעה מפושטת בעצבים היקפיים או בשרירים (פולינוירופתיה, מיופתיה):

    (ב) עם הפרעה תחושתית המלווה בכאב, בלא חולשת שרירים בבדיקה הקלינית, בלא אטקסיה או הפרעה ביציבות; עם טיפול תרופתי כרוני ייעודי לכאב נוירופתי, במשך חצי שנה

    לפחות; כולל תיעוד של גורם רפואי על התגובה לטיפול."

    הנתבעת, מצדה, צידדה בקביעת המומחה הרפואי בתחום הכאב, וטענה כי לתובע לא נשארה כל נכות בגין כאב.

    בית המשפט דחה הן את קביעת המומחה הרפואי בתחום הכאב והן את טענת הנתבעת שלא נותרה כל נכות אצל התובע בגין כאב.

    בית המשפט קבע כי הנכות האורתופדית שנקבעה לתובע על ידי המומחה הרפואי אורתופדי ניתנה מכוח סעיף 48 למבחני הנכות, קרי סעיף נכות המתייחס לפגיעה אורתופדית בלבד – "קישיון

    נוח" – ולא בגין כאב.

    מכאן קבע בית המשפט, כי המומחה האורתופדי לא התייחס כלל לטענות הכאב אצל התובע ויש לקבוע זאת כסעיף נפרד.

    בית המשפט בחן מהו הסעיף הרלוונטי לעניין הנכות על כאב במקרה הזה.

    בסופו של דבר העמיד בית המשפט את נכותו של התובע על 5%, בהתאם לסעיף 35(1) לתקנות הביטוח הלאומי לקביעת דרגות נכות לנפגעי עבודה, תוך אמירה שלתובע נגרמה

    נכות נפרדת ונוספת בגין כאב.

    מאמר זה נכתב על ידי עו"ד דניאל חי עזרא. עורך הדין דניאל חי עזרא שירת בעברו כקצין במשטרת ישראל ובין היתר פיקד על בית הסוהר חרמון. משך שנתיים התמחה בתחום דיני התעבורה

    ותאונות דרכים בבית משפט השלום לתעבורה בנצרת.

    * הערה: מאמר זה הינו למטרת מידע כללי ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני עם עורך דין העוסק בתחום הרלוונטי. בנוסף, אין הדבר מהווה המלצה או תחליף לייעוץ כלשהו

    בעניין.

     

    חברה לשיווק ופרסום חברה לשיווק ופרסום
    דילוג לתוכן