גרימת מוות ברשלנות בתאונת דרכים
כתב אישום בעבירה של גרימת מוות ברשלנות בתאונת דרכים יוגש כאשר חומר הראיות בתיק חקירה של תאונת דרכים קטלנית, בה נהרג אדם אחד או יותר, יצביע על כך שיש די הוכחות לכך
שהנהג החשוד בגרימתה הוא אכן האשם בתאונה. קרי, שהתרשלותו של הנהג היא אשר גרמה לתוצאה הקטלנית.
מעבר לכך, על התביעה להוכיח שמתקיים קשר סיבתי בין התאונה לבין גרימת המוות של קורבן התאונה – ישנם מצבים, לדוגמה, שאדם נפגע באופן קשה בתאונה אך נפטר כתוצאה מטיפול
רפואי כושל בשטח, מה שיכול ל"נתק" את הקשר הסיבתי בין התאונה לבין מות הקורבן .
סעיף החוק הרלוונטי לעבירת גרימת מוות ברשלנות בתאונת דרכים הינם סעיף 304 לחוק העונשין, הקובע כי הגורם ברשלנות למותו של אדם, דינו – מאסר שלוש שנים.
גרימת מוות ברשלנות בתאונת דרכים – מי אשם בתאונה?
לאחר הגשת כתב האישום כנגד נאשם בעבירה של גרימת מוות ברשלנות בתאונת דרכים עובר ההליך המשפטי לבית המשפט, שם יתנהל הדיון בעניינו של הנאשם בסופו יקבע בית המשפט
האם הנאשם הוא, אכן, אשם בגרימת מוות ברשלנות בתאונת דרכים.
בחלק הבא יוצגו שחזור ותקציר החלטת בית המשפט בתאונת דרכים בה נהרג הולך רגל, שנדרס על ידי אוטובוס בעת שחצה מעבר חציה (באדיבות: הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים).
בית המשפט הרשיע את נהג האוטובוס, שהודה בעבירה של גרימת מוות ברשלנות במסגרת הסדר טיעון, וגזר עליו 9 חודשי מאסר בפועל.
במסגרת גזר הדין קבע בית המשפט כי הנאשם התרשל בנהיגתו וגרם לתאונה בה נהרג הולך הרגל. עוד הוסיף בית המשפט, כי העובדה שמדובר בנהג אוטובוס מקצועי רק מגבירה את מידת
הזהירות הנדרשת ממנו אל מול משתמשי הדרך כולם ובדגש על הולכי רגל בפרט.
שופטת בית המשפט קבעה כי התרשלותו של הנאשם – נהג האוטובוס – בגרימת מוות ברשלנות בתאונת דרכים אינה התרשלות רגעית או אירוע פתאומי או אירוע בלתי צפוי שהוביל לתוצאה
הטראגית.
מדובר בתאונת דרכים קטלנית שהתרחשה באמצע מעבר חציה שלפניו היה מעבר חציה נוסף, חציית הכביש והתאונה אירעה בשעות הבוקר כשבמקום ישנה תנועה ערה של עוברי אורח, ולכן
מוטלת על נהג האוטובוס, הנאשם בגרימת מוות ברשלנות בתאונת דרכים, חובת זהירות מוגברת.
מכאן, שהיה עליו לצפות שהולכי רגל יחצו במעבר החציה. עוד התייחסה שופטת בית המשפט לכך שבאותו אזור היו שני מעברי חציה, כך שהנהג היה צריך לצפות שהולכי הרגל שחצו במעבר
החציה הראשון יחצו גם במעבר החציה השני בו אירעה התאונה.
טענה שהעלתה ההגנה במשפט, כי לאב רשלנות תורמת לגרימת התאונה, נדחתה על ידי בית המשפט, כאשר השופטת תיארה בדבריה שהאב והבן שנהרג בתאונה חצו את הכביש במעבר
חציה, זאת לאחר שהמתינו והסתכלו לראות האם הכביש פנוי מכלי רכב, ומשכך מילאו את חובת הזהירות המוטלת עליהם כהולכי רגל.
נסיבות מקלות בקביעת העונש היו העובדה שהנהג נסע במהירות נמוכה מאוד, עברו התעבורתי של נהג האוטובוס אינו כבד ובסופו של יום הוא הודה בעבירה ולקח אחריות.
נסיבות מחמירות היו, כי בנוסף להרשעה בעבירה של גרימת מוות ברשלנות בתאונת דרכים, הנהג הורשע בעבירה נוספת של גרימת חבלה ברשלנות, את תוצאותיה הקשות של התאונה
שהסתיימה במותו של המנוח ובפציעת אביו.
טרם גזירת דינו של הנאשם סקרה שופטת בית המשפט את העונשים המוטלים בעבירות דומות שם גרימת מוות ברשלנות בתאונת דרכים וקבעה כי מתחם הענישה במקרים כאלה נע בין 8-24
חודשי מאסר ועונש פסילת הרישיון נע בין 6-18 שנים.
כאמור, על הנאשם נגזרו 9 חודשי מאסר בפועל ופסילת רישיון נהיגה למשך 6 שנים.
אין ניתן למנוע תאונה דומה בעתיד?
חקירת התאונה העלתה מספר מקנות מרכזיות שחשוב להכירן כדי למנוע תאונה דומה בעתיד:
כאשר מגיעים למעבר חציה – לפי הפסיקה מעבר החציה הוא שטח הולך הרגל – צריך לזהות את הולכיי הרגל הנמצאים בקרבת המעבר או אלה שכבר החלו לחצות ולהיות איתם בקשר לאורך מסלול החציה.
אחריות הולכי רגל – שדה הראיה של הולכי הרגל מתחילת החצייה היה פתוח ולא הייתה סיבה שהולכי הרגל לא יראו את האוטובוס לפני תחילת החצייה. הולכי הרגל היו צריכים ליצור קשר עין
עם נהג האוטובוס ולהמתין לאפשרות של חצייה בטוחה.
ברכב ארוך – כגון אוטובוס או משאית – קיים סיכון ממשי לפגיעה עם הדופן מכיוון שלאחר שחזית הרכב הארוך חולפת על פני מכשול, החלק האחורי מתנהג אחרת ומבצע רדיוס שונה בפניה.
בעניין זה ציינו מסקנות החקירה כי בהיקף רכב ארוך יש שטחים מתים בשדה הראיה, וזאת מגבלה הפוגעת ביכולת לראות ולזהות סכנה הנמצאת
בתחום השטחים המתים בשדה הראיה.
התאונה אירעה באזור בו מתגוררת אוכלוסיה חרדית, בו מרוכזים בצפיפות מרכזי מסחר והולכי רגל. האוכלוסיות החרדיות מרובות ילדים, המודעות לנושא הבטיחות בדרכים בציבור החרדי אינה
גבוהה במיוחד. לכן, יש לפעול לשפר את המודעות לנושא הבטיחות בדרכים בקרב כלל האוכלוסיה בכלל ובקרב הילדים בפרט.
כאשר מדובר בנהגים המכירים את האזור – למשל נהגי אוטובוס או מוניות או כל נהג אחר – עליהם לנצל את ההיכרות הזאת כדי לנהוג בזהירות יתרה במקומות מועדים כמו מעבר חציה, למשל.
הוגש כנגדך כתב אישום בגין גרימת מוות ברשלנות בתאונת דרכים, מה עושים?
בהחלטה להגיש נגדך כתב אישום בגין גרימת מוות ברשלנות בתאונת דרכים טוענת הפרקליטות, בעצם, שיש בידיה די ראיות להביא להרשעתך בגרימת התאונה.
חשוב מאוד להבין, כי השלב הקריטי בתיקים הללו הוא דווקא השלב המקדים להגשת כתב האישום – שלב החקירה המשטרתית. בשלב הזה מגבשת המשטרה את כלל החומר החקירתי, ולכן חשוב להיות מלווה באנשי מקצוע אשר מכירים ובקיאים בהליכים דומים.
בשלב זה, אם עדיין לא פנית לייעוץ משפטי, מומלץ לפנות לעורך דין תעבורה ותאונות דרכים – עורך דין לענייני תאונות דרכים – שילווה אותך בהליך החקירה והייצוג. תפקידו של עורך דין תעבורה ותאונות דרכים הינו לגבש את אסטרטגיית ההגנה בניהול התיק ולייצג את החשוד או, בשלב מתקדם יותר, הנאשם אל מול הגורמים הרלוונטים – חוקרי המשטרה ובית המשפט.
במסגרת זו יבחן עורך הדין את הראיות הקיימות בחומר החקירה, ינסה לאתר כשלים בעבודת חוקרי המשטרה ויבדוק האם נחוץ להציג חוות דעת מנוגדת מטעם ההגנה.
מאמר זה נכתב על ידי עו"ד דניאל חי עזרא. עורך הדין דניאל חי עזרא שירת בעברו כקצין במשטרת ישראל ובין היתר פיקד על בית הסוהר חרמון. משך שנתיים התמחה בתחום דיני התעבורה
ותאונות דרכים בבית משפט השלום לתעבורה בנצרת.
עו"ד דניאל חי עזרא עוסק, בין היתר, בליווי וייצוג חשודים בביצוע עבירות תעבורה ותאונות דרכים.
* הערה: מאמר זה הינו למטרת מידע כללי ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני עם עורך דין תחבורה, העוסק בתחום דיני התעבורה. בנוסף, אין הדבר מהווה המלצה או תחליף
לייעוץ טרם חקירה במשטרה או כל הליך מינהלי או פלילי אחר המתקיים בעניין.