ועדת הערר של המרב"ד – ערעור על החלטה רפואית בעניין רישיון נהיגה
ועדת הערר של המרב"ד – ערעור על החלטה רפואית בעניין רישיון נהיגה
כיצד פועלת ועדת הערר של המרב"ד – ערעור על החלטה רפואית בעניין רישיון נהיגה וכיצד ניתן להגיש ערר כנגד החלטת המרב"ד.
נציין, כי בהתאם להוראת סעיף 51 לפקודת התעבורה רשאית רשות הרישוי לפסול את רישיון הנהיגה של אדם. סעיף החוק מגדיר את סמכותה של רשות הרישוי באופן הבא:
"רשות הרישוי רשאית, בהחלטה מנומקת, לפסול אדם המחזיק ברישיון נהיגה, לצמיתות, לתקופה מסויימת, או עד למילוי תנאים שייקבעו בהחלטה, אם היא משוכנעת שבעל רישיון אינו ראוי לנהוג מחמת כושר נהיגה לקוי".
הגוף הרפואי הממליץ בפני רשות הרישוי בשאלת כשירותו לנהוג הינו המרב"ד – המכון הרפואי לבטיחות בדרכים. לשם ערעור על החלטת המרב"ד קיימת ועדת הערר של המרב"ד – ערעור על החלטה רפואית בעניין רישיון נהיגה.
כיצד קובע המרב"ד את עמדתו באשר לכשירותו של אדם לנהוג ברכב?
בהתאם לחוק, רופא המטפל באדם שמלאו לו 16 שנים, הסבור שבשל המחלה ממנה הוא סובל נפגעת כשירותו בנהיגה – קרי, הוא עלול לסכן את עצמו או אחרים בעת נהיגה – מחוייב לדווח על מחלתו למכון הרפואי לבטיחות בדרכים – המרב"ד.
במקרה כזה, כאשר מגיעה למרב"ד ידיעה רפואית כזו, רשאי המרב"ד להמליץ בפני משרד הרישוי להתלות את רשיונו של אותו אדם מטעמי בטיחות עד אשר יעריך המרב"ד את כשירותו הרפואית של אותו אדם לנהוג.
בשלב הבא מבצע המרב"ד בחינת כשירות רפואית לנהיגה ובסופו מועברת המלצתו לרשות הרישוי, אשר היא הגורם המוסמך לקבל החלטה בעניין.
איך מגישים ערר על החלטת המרב"ד ?
בהתאם להוראת החוק, כל אדם הרואה את עצמו נפגע מהחלטת המרב"ד רשאי לערור עליה בפני ועדת ערר תוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה עליה הוא מבקש לערור.
עניין הגשת הערר על החלטת המרב"ד מוסדר בתקנות התעבורה – תקנות 195, 195(א) – המסדירות את פעילות ועדת הערר הרפואית וקובעות את סמכויותיה. בין היתר קובעות התקנות, כי ועדת הערר תורכב משלושה רופאים ובסמכותם לאשר את החלטת המרב"ד, לשנות אותה או לבטלה. בנוסף, ועדת הערר מוסמכת להורות על
בדיקה מחודשת בפני המרב"ד.
צריך לומר כאן, כי הנחיות להגשת הערר + שובר לתשלום האגרה בגין הערר, נמסרות למבקשי הרישיון על ידי רשות הרישוי במועד קבלת התשובה מרשות הרישוי.
באחד מפסקי הדין עמד בית המשפט המחוזי, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, על חובותיה של ועדת הערר. באותו עניין משפטי קבע בית המשפט את חובה שהרכב הרופאים בוועדה יהיה רלוונטי לתחום בו מתבקשת מסקנתה. למשל, דיון הועדה בעניין רפואי שאינו בתחום המומחיות של אף אחד מהרופאים החברים בה אינו
תקין. בעניין זה קבע בית המשפט את הדברים הבאים:
"מן הראוי, כי מקום בו ועדה רפואית דנה בבעיות רפואיות פרטניות המונעות מאדם לממש זכות חוקית, על ההשלכות מרחיקות הלכת שיש לכך כמו אפשרות הפרנסה הקיימת לא אחת לבעל הרישיון, כי אז נכון יהיה לשלב בין חבריה מי שהינו מומחה בתחום או בתחום משיק לתחום זה" (עמ"נ (ת"א) 19268-05-15 אבי
חיים דגן נ' משרד התחבורה רשות הרישוי – מחוז ת"א והמרכז).
עורך המאמר
מאמר זה נכתב על ידי עו"ד דניאל חי עזרא. עורך הדין דניאל חי עזרא שירת בעברו כקצין במשטרת ישראל ובין היתר פיקד על בית הסוהר חרמון. משך שנתיים התמחה בתחום דיני התעבורה ותאונות דרכים בבית משפט השלום לתעבורה.
עו"ד דניאל חי עזרא עוסק, בין היתר, בליווי וייצוג חשודים בביצוע עבירות תעבורה ותאונות דרכים.
* הערה: מאמר זה הינו למטרת מידע כללי ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני עם עורך דין העוסק בתחום דיני התעבורה ותאונות הדרכים. בנוסף, אין הדבר מהווה המלצה או תחליף לייעוץ טרם חקירה במשטרה או כל הליך מינהלי או פלילי אחר המתקיים בעניינו של אדם כלשהו.
