השאירו את הפרטים ואנו ניצור אתכם קשר

    מהי פיברומיאלגיה נכות ביטוח לאומי?

    מאמר זה ידון בשאלה מהי פיברומיאלגיה נכות ביטוח לאומי?

    סעיף החוק הרלוונטי המגדיר את הזכאות לנכות פיברומיאלגיה בביטוח הלאומי מצוי בתקנה 92 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז – 1956.

    לפני שנפרט את בעניין השאלה מהי פירומיאלגיה נכות ביטוח לאומי, נקדים ונאמר שמדובר בסעיף ליקוי חדש יחסית שנכנס לתוקף רק לאחרונה – חודש מרץ 2022.

    במסגרת המאמר נפרט אודות השאלה מהי בכלל פיברומיאלגיה, כיצד הביטוח הלאומי קובע נכות כללית בפיברומיאלגיה וכיצד בתי המשפט מתייחסים בפסיקותיהם לתביעות הנכות בתחום

    הפיברומיאלגיה.

    מהי פיברומיאלגיה?

     

    פיברומיאלגיה הינה תסמונת ראומטית ממושכת המתאפיינת בכאבים מפושטים בגוף. הפיברומיאלגיה מוגדרת כסיבה הנפוצה ביותר לכאבים מפושטים בשרירי הגוף. לרוב, מלווה אותו כאב

    בעייפות רבה, בפגיעה קוגנטיבית ובסימפטומים פסיכיאטרים וסימפטומים אחרים.

    משמעותו של המונח פיברומיאלגיה בלטינית הינה כאב סיב השריר ושמה תורגם לעברית ל"דאבת" או "דאבת השרירים".

    מחקרים שנעשו בנושא גילו, כי בדומה למחלות ריאומטולוגיות אחרות – כגון: דלקות מפרקים, תסמונות כאב כרוניות – גם כאן, הסיבות להופעתה של הבפיברומיאלגיה אצל בני אדם קשורות

    לטריגר סביבתי כמו זיהום, הפרעה אנדוקרינית, סטרס נפשי או טראומה פיזית – בעיקר אחרי מעורבות התאונת דרכים כאשר הנפגע חווה צליפת שוט.

    לפי המחקרים, התסמונת מופיעה בדרך כלל בטווח זמנים של עד 6 חודשים לאחר הטראומה.

    אבחנת הפיברומיאלגיה מעוררת לעיתים קושי בין הרופאים המטפלים בחולים מכייון שבלא מעט מקרים, החולים הסובלים ממנה נראים טוב. לעיתים, אף  בדיקות מעבדה אינן מראות ממצאים

    האופייניים למחלה ובדיקות פיזיקליות גם הן לא תמיד מראות ממצאים כלשהם.

    לפי הספרות, 75% מהאנשים הסובלים מהתסמונת אינם מאובחנים.

    אם ננסה לעשות סדר בסימפטומים העיקריים של המחלה, ניתן יהיה להצביע על כמה מרכזיים שבהם:

    1. בבדיקה פיזיקלית המבוצעת לחולים הסובלים מהתופעה קיימת, לעיתים, רגישות למגע בנקודות של רכמה רכה.
    2. כאב כרוני מפושט המורגש, לרוב, בשרירי הגוף אך לעיתים מקרין גם לכיוון הפרקים.
    3. הפרעות שינה קשות, הכוללות עייפות ממושכת, קושי ביכולת ההירדמות ויקיצות מרובות.
    4. ירידה בכושר הגופני.
    5. הפרעות קוגנטיביות, קשיים בריכוז וקושי במילוי תפקידים ניהוליים.
    6. הפרעות נפשיות ושכיחות של חרדה ו/או דיכאון, המופיעות בקרב מחצית מהסובלים מהתסמונת.
    7. שלפוחית רגיזה.
    8. כאבי ראש וסחרחורות.
    9. לעיתים ישנן תלונות על הפרעות במערכת העיכול הכוללות: כאבי בטן, תסמונת מעי רגיז, שילשולים ועצירויות.

    חשוב לדעת, כי מדובר בתסמונת די נפוצה באוכלוסיה (3.4% מהנשים בארצות הברית ו-2% מהגברים סובלים מהתסמונת).

     

    איך נקבעת דרגת הנכות בפיברומיאלגיה?

     

    דרגת הנכות נקבעת, לרוב, על פי 3 קריטריונים עיקריים:

    הקריטריון הראשון קשור לחומרת הסימנים הקליניים – בנושא זה ישנה התייחסות לבחינת משך הסימפטומים, חומרת הכאב וסימפטומים נלווים.

    הקריטריון השני הינו מתן מענה לשאלה עד כמה נפגע או מופרע התפקוד של הסובל מהתסמונת. קריטריון זה יבדוק את ההלכות הקיימות על התפקוד התעסוקתי של מי שאובחן כסובל

    מהתסמונת.

    קריטריון שלישי יבחן האם הסובל מתסמונת הבפירומיאלגיה מטופל באופן קבוע או לא.

    חשוב לציין, כי מכיוון שתסמונת הבפירומיאלגיה מוגדרת כהפרעה כרונית שסיכויי ההחלמה בה נמוכים מאוד, ישאף הביטוח הלאומי לקבוע נכות יציבה מוקדם ככל האפשר.

    כאמור, תקנה 92 בתקנות הביטוח הלאומי היא המגדירה את אחוזי הנכות שינתנו בגין תסמונת הפיברומיאלגיה, כפי שמפורט למטה:

    (1)  ברמיסה, בלא הפרעות בתפקוד 0%

    (2)  עם סימנים קליניים הגורמים להפרעה קלה בתפקוד 10%

    (3)  עם סימנים קליניים בחומרה קלה, כמו כן קיימת הפרעה בינונית בתפקוד 20%

    (4)  עם סימנים קליניים בחומרה בינונית, כמו כן קיימת הפרעה ניכרת בתפקוד 30%

    (5) עם סימנים קליניים בחומרה קשה המצריכים טיפול רפואי קבוע, כמו כן קיימת הפרעה קשה בתפקוד 40%

    (6) במקרים שבהם אחוז הנכות בשל אחת או יותר מהפגימות הנלוות לתסמונת גבוה מ-40%, ייקבע שיעור הנכות מכוח סעיף זה על פי אחוז הנכות הגבוה מבין הפגימות הנלוות לתסמונת

    ששיעורן עולה על 40% נכות.

     

    דוגמה לפסיקת בית משפט במקרה בו נפגעת תאונת דרכים אותרה כסובלת מפיברומיאלגיה

    מה זה פיברומיאלגיה

     

    פסק הדין בתיק ערעור וערעור שכנגד – פלונית נגד הראל חברה לביטוח – ניתן על ידי בית המשפט, אשר דחה את שני הערעורים. לפי תיאור המקרה, מדובר בתובעת שנפגעה בתאונת דרכים

    ולאחריה פונתה לחדר מיון שם םהתלוננה על כאבי צוואר, רגל, כתף וסחרחורת. לאחר מכן שוחררה לביתה. כשבועיים לאחר התאונה שבה והתלוננה על כאבים, בעקבות כך נבדקה על ידי

    נוירולוג בחדר מיון. בבדיקת הנוירולוג לא נמצא דבר, אך התובעת שבה והתלוננה על כאבים. משכך, נבדקה משך מספר חודשים על ידי רופאי משפחה ואורתופדים בקהילה ובסופו של דבר

    אובחנה כסובלת מפיברומיאלגיה (הכותב לא ייצג בתיק).

    במסגרת דיוני בית המשפט בתביעתה, מינה בית המשפט מומחה בתחום הראומטולוגיה והוא קבע שהתובעת סובלת מפיברומיאלגיה בעקבות התאונה. המומחה גם קבע לתובעת נכות רפואית

    צמיתה בשיעור של 20%.

    בית המשפט קיבל את עמדת המומחה הרפואי וקבע לתובעת נכות רפואית ותפקודית זהה העומדות על 20%.

    על בסיס קביעתו, פסק בית המשפט לזכות התובעת בסכום של 1,150,496 ש"ח, לפי חלוקה לראשי הנזק הבאים: הפסד השתכרות בעבר 50,000 ש"ח, הפסד השתכרות לעתיד 450,730

    ש"ח, פנסיה 62,000 ש"ח, עזרת צד ג' לעבר ולעתיד 150,000 ש"ח, הוצאות 400,000 ש"ח, וכאב לסבל 37,766 ש"ח.

    מאמר זה נכתב על ידי עו"ד דניאל חי עזרא. עורך הדין דניאל חי עזרא שירת בעברו כקצין במשטרת ישראל ובין היתר פיקד על בית הסוהר חרמון. משך שנתיים התמחה בתחום דיני התעבורה

    ותאונות דרכים בבית משפט השלום לתעבורה בנצרת.

    * הערה: מאמר זה הינו למטרת מידע כללי ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני עם עורך דין העוסק בתחום דיני התעבורה ותאונות הדרכים. בנוסף, אין הדבר מהווה המלצה או

    תחליף לייעוץ כלשהו.

     

    חברה לשיווק ופרסום חברה לשיווק ופרסום
    דילוג לתוכן