מהי תאונת דרכים חבלות של ממש?

מאמר זה ידון בשאלה מהי תאונת דרכים חבלות של ממש? וכיצד נוהגים בתי המשפט להתייחס בפסיקתם לעבירות מסוג זה.

סעיף החוק הרלוונטי בעניין הינו סעיף 38(3) לפקודת התעבורה הקובע כי: הורשע אדם על עבירת תעבורה או על עבירה אחרת הנובעת מנהיגת רכב שגרמה לתאונת דרכים בה נחבל אדם חבלה של ממש, דינו – בנוסף לכל

עונש אחר – פסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה שלא תפחת משלושה חודשים. בית המשפט, רשאי, בנסיבות מיוחדות להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר (סעיף החוק נוסח על ידי בשפה פשוטה מכפי שהוא מופיע

בפקודת התעבורה, כדי לאפשר לכל אדם להבין את הוראותיו).

אם כן, כתב אישום המוגש בעבירה של תאונת דרכים חבלות של ממש צריך לכלול את יסודות העבירה כפי שהוגדרו בהוראת החוק.

התנאי המרכזי להרשעה בכתב אישום בעבירה של גרימת תאונת דרכים חבלות של ממש הינו, שהפציעות שנגרמו לנפגע התאונה הינן בדרגת חומרה של חבלות של ממש.

בחלק הבא נדון בשאלה מה, מבחינת בית המשפט, עונה להגדרה המשפטית חבלות של ממש.

מהי תאונת דרכים חבלות של ממש – מהן חבלות של ממש?

ההגדרה המשפטית של תאונת דרכים חבלות של ממש אינה מפורטת בספר חוקי התעבורה בישראל – פקודת התעבורה או תקנות התעבורה – אלא הינה יציר הפסיקה שהתפתחה לאורך השנים. באופן גס ניתן לומר, כי המושג המשפטי של פציעה

העולה כדי חבלה של ממש הינה חבלה בצורת שברים, חתכים עמוקים, שטפי דם, נכויות ועוד.

פסיקות בתי המשפט במהלך השנים הגדירו את הפציעות הבאות כחבלות של ממש: בפסיקת בית המשפט העליון  נקבע כי חבלות של ממש כוללות חתך בקרקפת, שבר רגיל ושבר מרוסק באגן. בבתי המשפט המחוזיים נקבע כי גם

חתך בסנטר, תזוזת שיניים ושבר שהצריך ניתוח עולים כדי חבלה של ממש. בנוסף נקבע, כי פגיעות חזה, ראש המצריכים טיפול רפואי ממושך גם הם עונים להגדרה.

אם כן, ניתן לסכם את הנושא בכך, שכל פציעה שאינה פציעה רגילה או כזאת המצריכה טיפול רפואי ממושך – שברים, חתכים עמוקים, פגיעות קשות באברי גוף עליונים – נחשבת כחבלה של ממש.

חשוב לזכור, כי הגדרת המושג "חבלות של ממש" היא הגדרה רחבה מאוד וכוללת מגוון רחב מאוד של מצבי חבלה במדרג פציעות שבין פציעות קלות ועד פציעות קשות הגורמות לאשפוזים ממושכים ואף לנכויות לצמיתות.

חשוב לזכור, כי הרשעה בבית משפט בגרימת תאונת דרכים עם חבלות של ממש מחייבת להטיל עונש פסילת רישיון של 3 חודשים מינימום, למעט נסיבות מיוחדות, ומכאן חשיבות העניין – בהרשעה בעבירות שאינן ברמת פגיעה של חבלות של

ממש בית המשפט לא מחוייב לעונשי מינימום בפסילת הרישיון.

שיקול מרכזי נוסף, הנשקל על ידי בית המשפט בהחלטה לגבי הענישה בתאונת דרכים חבלות של ממש – כמו גם בתאונות דרכים אחרות – הוא מידת הרשלנות או חוסר הזהירות של הנהג הפוגע.

מתי בית המשפט ירשיע נהג בעבירה של תאונת דרכים עם חבלות של ממש?

הדיון בכתב אישום בגרימת תאונת דרכים עם חבלות של ממש מתנהל לפי סדר הדין הפלילי, מכאן שעל המאשימה (בדרך כלל התביעה המשטרתית) להוכיח ברמת וודאות של מעבר לספק סביר את אשמת הנהג.ת.

בערעור פלילי האני נימר נגד מדינת ישראל, שהתקיים בבית המשפט העליון ניתן פירוש מעשי להגדרה המשפטית של אותו ספק סביר בדין הפלילי:

"ספק סביר מתקיים כאשר ניתן להסיק מהראיות מסקנה המתיישבת עם חפות הנאשם שהסתברותה אינה אפסית אלא ממשית. גם כאשר גרסה מרשיעה נמצאת אמינה בעיני בית המשפט, על ביהמ"ש לשקלל

בזהירות את משקלן של התמיהות הנותרות, ולבחון האם יש בהן כדי להעלות ספק סביר, או שמא הן מצויות בשוליו של האירוע העברייני, ואינן מטילות ספק בגרעין המהותי המפליל המצוי בתשתית הראייתית שניתן

בה אמון."

בשפה פשוטה, בית המשפט העליון אומר כי על בתי המשפט הדנים בעניינים פליליים – ותחום תאונות הדרכים לפי חוקי התעבורה שייך לעולם הפלילי – לנתח את הסתירות והתמיהות המובאות בפניו כדי לבדוק האם הן מעלות ספק סביר באשמת

נאשם. באם מתקיים אותו ספק סביר הרי שמשמעות הדבר זיכוי הנאשם.

בתיק ת"ד מדינת ישראל נגד אזנקוט החליט בית המשפט השלום לזכות נאשמת מעבירות של גרימת חבלה של ממש, נהיגה בקלות ראש, אי מתן זכות קדימה בפניה שמאלה והתנהגות הגורמת נזק.

בהסבריו לזיכוי הנאשמת קבע בית המשפט – כבוד השופטת צפורה משה – כי המאשימה לא הצליחה להוכיח ברף הנדרש במשפט הפלילי – הוכחה של מעבר לספק סביר – את העובדות שנטענו בכתב האישום ואת יסודות העבירות שיוחסו

לנאשמת.

לפי בית המשפט, הגרסה שהוצגה על ידי הנאשמת במשפט הצליחו לעורר ספק סביר בנוגע לאשמתה ואחריותה לקרות התאונה.

בפירוט הנסיבות שהביאו לזיכויה של הנאשמת קבע בית המשפט, כי דו"ח בוחן התנועה המשטרתי, שהוא החוקר המרכזי בתיק תאונת דרכים, לקה בחוסרים רבים, כך שלשאלות רבות לא היה בהסברי הבוחן כדי לקבוע ברמת וודאות גבוהה כי אכן

מדובר בתאונה נמנעת וכי הנאשמת היא זו האחראית לתאונה. עוד קבע בית המשפט, כי דו"ח הבוחן אינו מצביע על כך שהנאשמת כשלה במתן זכות קדימה כפי שנטען נגדה בכתב האישום.

נקודה נוספת המתייחסת לכשל בעבודת בוחן המשטרה הייתה העובדה שהבוחן לא קבע מהו מקום ה"אימפקט" של התאונה (נקודת ההתנגשות המדוייקת בין כלי הרכב בתאונה). באותו עניין ציטטה השופטת מפסק דין מדינת ישראל נגד חנה

דנינו, שם נקבע כי:

"מחדלי החקירה בתיק מכריעים את הכף לטובת זיכויה של הנאשמת מחמת הספק, משום שלא ניתן לקבוע בוודאות הנדרשת במשפט הפלילי את מקום האימפקט, על מנת לבסס את אחריותה של הנאשמת לקרות

התאונה".

בנוסף, קבע בית המשפט כי עדות רוכב האופנוע שנפגע בתאונה אינה מהימנה שכן "הייתה מלאה בסתירות".

בסופו של דבר קבע בית המשפט, כי הראיות שהונחו בפניו, הסתירות והחוסרים בראיות התביעה ועדותו הלא מהימנה של הנהג המעורב, מעוררים ספק בדבר אחריות הנאשמת לתאונה, ומכאן ההחלטה לזכות את הנאשמת.

הוגש כנגדך כתב אישום בגין גרימת תאונת דרכים חבלות של ממש, מה עושים?

ההחלטה האם להגיש נגדך כתב אישום בגין תאונת דרכים חבלות של ממש נקבעת, על ידי התביעה, לאחר איסוף כלל הראיות בתיק. במידה והתביעה מעריכה, לאחר איסוף החומר, כי בידיה די ראיות שיצליחו להוכיח את אשמת הנאשם בבית

המשפט, יוגש כתב אישום.

מכאן חשוב לציין, כי השלב הקריטי בתיק תאונת דרכים חבלות של ממש הוא דווקא השלב המקדים להגשת כתב האישום – שלב החקירה המשטרתית. בשלב הזה מגבשת המשטרה את כלל החומר החקירתי – ראייתי, ולכן חשוב להיות מלווה

באנשי מקצוע אשר מכירים ובקיאים בהליכים דומים.

בשלב זה, אם עדיין לא פנית לייעוץ משפטי, מומלץ לפנות לעורך דין תעבורה ותאונות דרכים שילווה אותך בהליך המשפטי ובחקירה המשטרתית ויגבש את אסטרטגיית ההגנה בניהול התיק.

במסגרת זו יבחן עורך הדין את הראיות הקיימות בחומר החקירה, ינסה לאתר כשלים בעבודת חוקרי המשטרה ויבדוק האם נחוץ להציג חוות דעת מנוגדת מטעם ההגנה.

מאמר זה נכתב על ידי עו"ד דניאל חי עזרא. עורך הדין דניאל חי עזרא שירת בעברו כקצין במשטרת ישראל ובין היתר פיקד על בית הסוהר חרמון. משך שנתיים התמחה בתחום דיני התעבורה ותאונות דרכים בבית משפט השלום לתעבורה בנצרת.

עו"ד דניאל חי עזרא עוסק, בין היתר,  בליווי וייצוג חשודים בביצוע עבירות תעבורה ותאונות דרכים.

* הערה: מאמר זה הינו למטרת מידע כללי ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני עם עורך דין תחבורה, העוסק בתחום דיני התעבורה. בנוסף, אין הדבר מהווה המלצה או תחליף לייעוץ טרם חקירה במשטרה או כל הליך

מינהלי או פלילי אחר המתקיים בעניין.