עבירות תכנון ובניה

עורך דין עבירות תכנון ובניה

עורך דין תכנון ובניה, המתמחה במשפט פלילי, מייצג, בין היתר, בעבירות לפי דיני התכנון והבניה שמקורם בחוק התכנון והבניה תשכ"ה – 1965 (להלן: חוק התכנון והבניה), ותקנות התכנון והבניה שהותקנו לפיו.

ראשית אומר, כי רבים אינם מודעים לכך שעבירה לפי חוק התכנון והבניה הינה עבירה פלילית לכל דבר ועניין, המחייבת רישום במרשם הפלילי המנוהל על ידי משטרת ישראל. מחפשים עורך דין לענייני תאונות דרכים? צרו קשר עוד היום!

מהן עבירות תכנון ובניה

סעיף 145 לחוק התכנון והבניה קובע, כי בנייה ללא היתר כדין או בנייה שלא בהתאם לתנאי ההיתר מהווה עבירה על חוק התכנון והבניה. לשון החוק מגדירה את הפעולות הבאות כמחייבות היתר בניה: התווייתה של דרך, סלילתה וסגירתה; הקמתו של בניין, הריסתו והקמתו שנית, כולו או מקצתו, הוספה לבניין קיים וכל תיקון בו, למעט

שינוי פנימי בדירה.

אם כן, סעיף 145 לחוק התכנון והבניה מגדיר את העבודות הטעונות היתר, כך שלמעט שינוי פנימי בדירה כפי שמוגדר בחוק – "שינוי שאינו נוגע לצד החיצוני של הבנין, אינו פוגע בחזיתו או במראהו או בשלד של הבנין או ברכוש משותף או בצנרת או ציוד אחר המשרתים גם דירות אחרות, אינו פוגע בזולת ואינו משנה את

שטחה של הדירה למעט תוספת של שטח מרפסת שנסגרה כדין או את מספרן של יחידות הדיור" – כל בנייה או עבודה הטעונה היתר ונעשתה בלא היתר או בניגוד לתנאיו מהווה עבודה אסורה ועבירה על חוק התכנון והבניה, דבר שבמקרים מסויימים אף יכול להוביל לפתיחת הליך פלילי והגשת כתב אישום כנגד מבצע העבירה.

מהו היתר בניה

הבסיס החוקי לעניין מצוי בפרק ה' לחוק התכנון והבניה (סעיף 145 לחוק), ובתקנות התכנון והבניה (עבודה ושימוש הטעונים היתר), תשכ"ז – 1967.

היתר בניה הינו האישור החוקי הניתן מטעם הועדה המקומית לתכנון ובניה לבעל זכויות במקרקעין לממש את זכותו באמצעות בניה בהתאם למפורט בחוק ובתקנות. טרם מתן היתר הבניה תבדוק הועדה כי העבודה או השימוש עבורם מתבקש ההיתר מתאימים לתוכניות המאושרות ולדרישות הועדה.

בסופו של הליך האישור מול הוועדה המקומית – בהנחה שהבקשה אושרה – יתקבל היתר בניה הכולל את תוכניות המבנה או העבודה המתבקשת, מפת המדידה עליה מבוסס ההיתר, אישור רשויות וגופים מוסמכים רלוונטים, ופרטיהם של האחראים לתכנון ולבניה. ההיתר שיתקבל הוא שיקבע לעניין התנאים והמגבלות בעניין הבניה או העבודה המותרת, היקף ההיתר ומאפייני בניה ואדריכלות אחרים הכלולים בהיתר.

אכיפה וענישה לפי חוק התכנון והבניה

חוק התכנון והבניה מגדיר את סוגי העבירות והענישה הנילווית להן. כפי שאפרט להלן, בהוראות החוק מפורטים ההליכים המנהליים והפליליים אותם ניתן לנקוט כלפי מפרי החוק. בנוסף, קיימים חוקים ותקנות בהם נעשה שימוש לצורך ענישה בעבירות על חוק התכנון והבניה, דוגמה לכך הינה הוראת סעיף 63 לחוק העונשין, תשל"ז -1977 (להלן: חוק העונשין) – לפיו ניתן לחייב את עובר העבירה בקנס כספי בגין טובת ההנאה שצמחה לו מביצוע העבירה – או תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – תכנון ובניה), התשע"ח – 2018 (להלן: תקנות העבירות המינהליות), הקובעות כי עבירה על אחד מסעיפי חוק התכנון והבניה הינה עבירה מינהלית שבצידה קנס (ראו פירוט להלן – תקנות העבירות המינהליות).

בשנת 2017 אושר תיקון 116 לחוק התכנון והבניה (תיקון 116), התשע"ז-2017 (להלן: התיקון לחוק). עיקר התיקון לחוק עוסק בפרק י' לחוק התכנון והבניה, אשר עניינו אכיפה ועונשין בתחום עבירות התכנון והבניה. במסגרת התיקון הורחבה האכיפה והענישה בתחום עבירות הבניה.

מרכיב מרכזי בחוק הינו עדכון ההוראות העונשיות והחמרת הסנקציות שניתן להטיל על מפירי חוק התכנון והבניה. בין היתר, חלה החמרה ניכרת של הענישה הכלכלית, זאת בדרך של תיקון תקנות העבירות המנהליות בהן נקבעה סמכות להטיל קנסות בגובה של עד מאות אלפי שקלים בגין עבירות תכנון ובניה.

אכיפה מנהלית בידי רשויות הפיקוח

הבסיס החוקי לעניין זה מצוי בסעיפים  216, 217, 219, 220, 221 בחוק התכנון והבניה.

סעיף 216 מתייחס לסמכות מנהל היחידה הארצית לאכיפה או יושב ראש ועדה מקומית או מהנדס הועדה (להלן: גורמי הפיקוח) לצוות על מתן צו מינהלי להפסקת עבודה – תנאי לכך הינו שלא הוגש לבית המשפט כתב אישום או בקשה לצו הפסקה שיפוטי לפי סעיף 236 (על צו הפסקה שיפוטי ראו בהמשך); סעיף 217 מתייחס לסמכות לצוות על מתן צו להריסת תוספת בניה לאחר שהופר צו מינהלי להפסקת עבודה לפי סעיף 216; סעיף 219 מגדיר את סמכותם של גורמי הפיקוח לצוות, בהתקיים תנאים מסויימים, להורות בצו מינהלי על הפסקת "שימוש אסור" בתוך חמישה עשר ימים (שימוש אסור על פי חוק התכנון והבניה הוא אחד מאלה: שימוש במקרקעין הטעון היתר שנעשה בלא היתר, או בניגוד לתנאי היתר או שימוש במקרקעין בניגוד לתוכנית; שימוש בעבודה אסורה); סעיף 220 מגדיר את סמכותם של גורמי הפיקוח להורות על מתן צו לסגירת בניין או מקום לאחר שהופר צו מינהלי להפסקת שימוש; סעיף 221 קובע את סמכותם של גורמי הפיקוח להורות על מתן צו הריסה מינהלי על עבודה אסורה שבוצעה, באם מתקיימים התנאים המוגדרים בחוק.

צווים שיפוטיים

עניין הצווים השיפוטיים אותם רשאי בית משפט לצוות מוסדרים בסעיפים 234 – 241 בחוק התכנון והבניה.

סעיף 234 מעניק לבית המשפט המוסמך סמכות להורות על מתן צו שיפוטי למניעת פעולות במקרקעין, כאשר נעשו פעולות הכנה לעבודה האסורה באותם מקרקעין. בעניין זה יכול בית המשפט להורות על איסור שימוש במקרקעין או להורות על סגירת בניין או מקום; סעיף 235 מגדיר את סמכותו של מנהל היחידה הארצית לאכיפה או מהנדס ועדה לצוות על מי שביצע עבודה או שימוש בניגוד לצו שיפוטי להרוס את העבודה שבוצעה בניגוד לצו או להפסיק את השימוש שנעשה בניגוד לצו; סעיף 236 מעניק לבית המשפט סמכות לצוות על מתן צו הפסקה שיפוטי – הפסקת העבודה או השימוש האסור, או לתת צו לסגירת הביניין או המקום – כאשר בוצעה עבודה אסורה או שנעשה שימוש אסור במקרקעין; סעיף 237 מעניק לראש מנהל היחידה הארצית לאכיפה או מהנדס ועדה לצוות על הריסת עבודה או הפסקת שימוש כאשר הדבר נעשה בניגוד לצו שיפוטי; סעיף 239 דן בסמכות בית המשפט לצוות על הריסת עבודה אסורה בלא הליך פלילי, כאשר מתקיים אחד התנאים המפורטים בסעיף החוק; סעיף 241 קובע את עיקרון שמירת האחריות הפלילית ולפיו ביצוע צו שיפוטי אינו פוטר את עובר העבירה מאחריות פלילית.

הליך פלילי

כפי שפורט מעלה, רשויות הפיקוח והתביעה יכולות לנקוט במספר חלופות לאכיפת החוק, כאשר ההליך הפלילי הינו הקיצוני שבהם. חשוב להבהיר, הליך פלילי יכול להינקט במקום הליך מינהלי או במקביל לו – סעיף 230 לחוק התכנון והבניה קובע את עיקרון שמירת האחריות הפלילית ולפיו אין בביצוע צו מינהלי כדי לפטור אדם מאחריות פלילית.

פרק י' בחוק התכנון והבניה עוסק בנושא ההליך הפלילי הננקט כלפי נאשם בביצוע עבירות תכנון ובניה. סעיפים 242-254 בחוק התכנון והבניה מפרטים את עונשי המאסר שניתן לגזור על מורשעים בעבירות הללו: סעיף 243 מגדיר את עונש המאסר או הקנס שבית המשפט יכול להטיל על מי שביצע עבודה אסורה במקרקעין; סעיף 244 מגדיר את עונשו של מי שביצע עבודה ושימוש על פי היתר שאינו מתאים לתכנית; סעיף 246 מגדיר את עונשו של מי שאינו מקיים צו שהוטל עליו לפי חוק התכנון והבניה; סעיף 248 מגדיר את עונשו של אדם המפריע לממלא תפקיד בשם מוסד התכנון או מפקח למלא את תפקידו; סעיף 249 מתייחס לעונשו של מי שמסר ידיעה כוזבת או מטעה למוסדות התכנון.

חשוב לדעת, כי הליך חקירה  בגין חשד לעבירה על הוראות חוק התכנון והבניה מתנהל לפי פקודת הפרוצדורה הפלילית ומכאן שמדובר בחקירה פלילית לכל דבר – עניין זה מוסדר בסעיף 206 לחוק התכנון והבניה, המעניק למפקח סמכויות חקירה לחקור כל אדם הקשור לעבירה או אדם שעשויות להיות לו ידיעות הקשורות לעבירה.

באם ננקטו נגדכם צעדים לפי חוק התכנון והבניה מומלץ להתייעץ בעניין עם עורך דין תכנון ובניה, המתמחה במשפט הפלילי.

* הערה: מאמר זה הינו למטרת מידע כללי ואינו מהווה תחליף לייעץ משפטי פרטני עם עורך דין פלילי, העוסק בתחום התכנון והבניה. בנוסף, אין הדבר מהווה תחליף לייעוץ טרם חקירה במשטרה או כל הליך מינהלי או פלילי אחר המתקיים בעניין. עורך דין לתעבורה דניאל חי עזרא כאן בשבילכם. צרו קשר.