ערעור על ועדת ערר ביטוח לאומי

נושא המאמר – ערעור על ועדת ערר ביטוח לאומי.

סעיף 208 (ב) לחוק הביטוח הלאומי קובע כי קביעת נכות אדם לפי חוק הביטוח הלאומי תתבצע על ידי "רופא שהוא עובד המוסד או רופא אחר שהמוסד הסמיכם לכך (להלן – רופא מוסמך)".

מבוטח אשר רואה את עצמו נפגע מהחלטת הרופא המוסמך בנוגע לקביעת נכותו רשאי להגיש ערר בפני הועדה הרפואית לעררים – המורכבת משניים או שלושה רופאים שונים מתחום הליקויים הרפואיים של אותו אדם.

אותה ועדה רפואית לעררים, שהינה בעצם ערכאת ערעור על החלטת הרופא המוסמך בדרג הראשון, רשאית, לפי חוק, לאשר את החלטת הרופא בדרג הראשון, לבטל או לשנות את החלטתו, וזאת אף מבלי שביקשו ממנה לעשות זאת.

מכאן ניתן להבין, כי לועדה לערעורים ישנה סמכות רחבה ביותר.

ועדיין, אדם שרואה עצמו נפגע מהחלטת הועדה לעררים, רשאי להגיש ערעור על ועדת ערר ביטוח לאומי לבית הדין האזורי לעבודה.

ערעור על ועדת ערר ביטוח לאומי בבית הדין האזורי לעבודה

הסמכות להגשת ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים מצויה בסעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי הקובע, כי: "החלטות של ועדה רפואית לעררים, ועדה לעררים וועדה לעררים לשירותים

מיוחדים, ניתנות לערעור, בשאלה משפטית בלבד, לפני בית דין אזורי לעבודה".

אם כן, השאלה הנשאלת הינה מהי אותה שאלה משפטית המעניקה את הזכות להגשת ערעור לבית הדין?

במהלך השנים נקבע בפסיקת בתי המשפט כי "השאלה המשפטית" אותה על בית המשפט לבחון במסגרת ערעור על ועדת ערר ביטוח לאומי בבית הדין האזורי לעבודה, נוגעת לעניינים הבאים:

טעות שבחוק, פגם משפטי, חריגת ועדת הערר מסמכותה, הפעלת שיקולים זרים או התעלמות מהוראה מחייבת. משמעות הדבר הינה, שבית

הדין הדן בערעור אינו יכול לעסוק בשאלות רפואיות והוא, בעצם, נעדר כל סמכות לדון ולהכריע בהיבט הרפואי של קביעת הנכות.

אם כן, בהלכה הפסוקה נקבע כי קביעתה של ועדה רפואית בעניין דרגת הנכות מחייבת את בית הדין ואין לו כל סמכות לשמוע חוות דעת רפואית אחרת (בשפה המשפטית נקרא הדבר חוסר

סמכות לשמוע ראיות הבאות לסתור את קביעת הוועדה הרפואית).

איזה טענות כן ניתן להעלות במסגרת ערעור בבית הדין האזורי לעבודה?

בצד הסמכות הנרחבת שיש לועדת העררים לקבוע את נכותו הרפואית של אדם כלשהו, חלה עליה חובה חוקית לנמק את החלטותיה באופן שיאפשר לבית המשפט לבקר את ההחלטה. בפסיקה

נקבע כי ועדת העררים של הביטוח הלאומי הינה גוף כמו שיפוטי ולכן, כמו בית משפט, יש עליה חובה לנמק את החלטותיה. בעניין זה נקבע

בפסיקה, כי "על ההנמקה להיות כזו שממנה ילמד לא רק רופא את הלך המחשבה שהביא להחלטה, אלא גם שבית הדין יוכל לעשות זאת בהיעדר ידע רפואי ולקבוע  האם העניקה הוועדה פירוש

נכון לחוק".

אם כן, כאשר החלטת ועדת העררים של הביטוח הלאומי אינה מנומקת, או שהתעלמה מהוראה המחייבת אותה, או סטתה מהוראות החוק והתקנות, ניתן לפנות בערעור על החלטתה לבית הדין

האזורי לעבודה.

דוגמה להחלטת בית דין לעבודה בקבלת ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים

בערעור לבית הדין האזורי לעבודה, שהגישה נפגעת בת 50 לערך הסובלת מכאבים בצוואר, בגב התחתון ופיבומיאלגיה, קיבל בית הדין את ערעורה באפו חלקי וקבע כי ועדת הערר לא התייחסה

בפרוטוקול למסמכים הרפואיים ולא לתלונות הנפגעת בגין שימוש במינון גבוה של תרופות משכחות כאבים. לאור זאת קבע בית הדין האזורי

לעבודה כי נפל פגם בהחלטת ועדת הערר ויש לדון בעניינה שוב.

מאמר זה נכתב על ידי עו"ד דניאל חי עזרא. עורך הדין דניאל חי עזרא שירת בעברו כקצין במשטרת ישראל ובין היתר פיקד על בית הסוהר חרמון. משך שנתיים התמחה בתחום דיני התעבורה

ותאונות דרכים בבית משפט השלום לתעבורה בנצרת וכיום מייצג בתביעות ביטוח לאומי.

* הערה: מאמר זה הינו למטרת מידע כללי ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני עם עורך דין העוסק בתחום. בנוסף, אין הדבר מהווה המלצה או תחליף לייעוץ כלשהו.