תאונת דרכים קטלנית אופניים חשמליים
מאמר זה יעסוק בניתוח משפטי בנושא תאונת דרכים קטלנית אופניים חשמליים.
כידוע, תאונת דרכים קטלנית מוגדרת כתאונת דרכים בה נהרג אדם אחד או יותר. בשפה פשוטה, ניתן להגדיר תאונת דרכים אופניים חשמליים כתאונה קטלנית אם כתוצאה מהתאונה נהרג אדם.
כדי להרשיע את רוכב האופניים בעבירת גרימת מוות ברשלנות, על התביעה להוכיח לבית המשפט, ברמת וודאות של מעבר לכל ספק סביר, שיסודות העבירה מתקיימות ורוכב האופניים החשמליים אחראי לגרימת התאונה שכתוצאה ממנה נהרג אדם (בשפה המשפטית יש להוכיח קשר סיבתי בין התאונה לבין מותו ושל אדם אחד או יותר).
סעיפי החוק הרלוונטים בתאונה קטלנית של גרימת מוות ברשלנות הינם סעיף 304 לחוק העונשין, תשל"ז 1977 וסעיף 64 לפקודת התעבורה [נוסח חדש]:
סעיף 304 לחוק העונשין קובע כי הגורם ברשלנות למותו של אדם, דינו – מאסר שלוש שנים.
סעיף 64 לפקודת התעבורה קובע כי העובר עבירה לפי סעיף 304 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, תוך שימוש ברכב, דינו – מאסר שלוש שנים ולא פחות משישה חודשים; אולם רשאי בית המשפט, אם ראה שהנסיבות מצדיקות זאת, שלא לפסוק מאסר מינימום כאמור מטעמים שיפרש בפסק הדין.
כידוע, תאונת דרכים אופניים חשמליים הינו תחום משפט חדש יחסית בעולם דיני התעבורה, והוא תוצר נלווה של השימוש ההולך וגובר בכלי הרכב מסוג אופניים חשמליים בשנים האחרונות.
רק בחודש יולי 2019 החליט שר התחבורה והבטיחות בדרכים כי תיאסר רכיבה על אופניים חשמליים למי שאין ברשותו רישיון נהיגה או מי שטרם עבר בהצלחה מבחן תיאוריה רגיל או בחינה ייעודית לרכיבה (מבחן תיאוריה מסוג A3).
מהי הפסיקה הקיימת בנושא?
המקרה הראשון בו הרשיע בית משפט רוכב אופניים בתאונת דרכים קטלנית אופניים חשמליים היה בתיק גמ"ר 2822-04-19 פרקליטות מחוז חיפה פלילי נגד לוי. מפסק הדין הזה ניתן ללמוד על גישת בתי המשפט לתאונת דרכים אופניים חשמליים ולאחריות רוכבי האופניים החשמליים בדרך.
כתב האישום שהוגש נגד לוי מתאר כי בתאריך 16.10.2017, בשעות הבוקר, רכב לוי על אופניו החשמליים בחדרה. לוי התקרב אל צומת הרחובות רמב"ם ולבזובסקי, כאשר בצומת 3 מעברי חציה, ובהתקרבו למעבר החציה הראשון כשהוא רוכב במהירות של 24 קמ"ש, הבחין לוי במנוח כשהוא עומד לפני מעבר החציה הראשון על
שפת המדרכה ומשוחח עם אנשים במקום.
לוי, שהמשיך בנסיעתו לעבר מעבר החציה מבלי שהוא מעט את מהירות נסיעתו, פגע במנוח שהחל לחצות את הכביש במעבר החציה – המנוח הספיק לחצות כ-2 מטרים לפני שנפגע על ידי אופניו של לוי.
כתוצאה מהתאונה נפל המנוח ארצה ונחבל באופן קשה מאוד. ביום 1.11.17 נפטר המנוח בבית החולים עקב פציעתו בתאונה.
לפי כתב האישום, התאונה ומותו של המנוח נגרמו בשל נהיגתו של לוי, אשר הואשם בנהיגה בקלות ראש, ברשלנות ובחוסר זהירות. לוי הואשם גם בביצוע עבירה של גרם מוות ברשלנות – לפי סעיפים 64 ו-40 לפקודת התעבורה.
שופט בית המשפט השלום לתעבורה שדן בתיק הרשיע, כאמור, את לוי בכל העבירות בהן הואשם בכתב האישום.
בהחלטתו, ציטט כב' השופט אלכס אחטר את פסק הדין המרכזי של בית המשפט העליון בנושא תאונות דרכים בהן מעורבים הולכי רגל – בג"ץ 8150/13 כרסנטי נגד פרקליטות המדינה – בו נקבעו שני כללים מרכזיים באשר לתאונות דרכים בהן נפגעים הולכי רגל במעבר חציה:
"הכלל הראשון הוא כי על נהג המתקרב למעבר חצייה מוטלת אחריות מוגברת. זהו השטח של הולך הרגל. אכן, גם על הולך הרגל חלים כללים בהגיעו לשטח זה, אך על השולט בכלי בעל-כוח קטלני מוטלת האחריות, הראשונה במעלה, לנהוג בזהירות. אחריות זו כוללת, על פי הפסיקה, חובה לצפות, במידה זו או אחרת,
את האפשרות כי הולך הרגל עלול להתרשל – כך במיוחד כלפי קבוצות אוכלוסיה ממוקדות כגון ילדים וקשישים. כלשון תקנה 52(6) לתקנות התעבורה התשכ"א-1961: "בכפוף לאמור בתקנה 51 חייב נוהג רכב להאיט את מהירות הנסיעה, ובמידת הצורך אף לעצור את רכבו, בכל מקרה שבו צפויה סכנה לעוברי דרך או
לרכוש, לרבות רכבו הוא, ובמיוחד במקרים אלה…(6) בהתקרבו למעבר חציה". הכלל השני הוא כי האחריות אינה מוחלטת. אין עסקינן באחריות קפידה. העבירה היא גרם מוות ברשלנות. טרם מורשע נאשם בעבירה כזו, על התביעה להוכיח שלשה מרכיבים: התרשלות, גרימת מוות, וקשר סיבתי משפטי ועובדתי ביניהן".
פסיקת בית המשפט בעניין כרסנטי קבעה את הסטנדרט המשפטי בתחום תאונות הדרכים הקטלניות בהן מעורבים הולכי רגל. בשפה פשוטה, אומר בית המשפט העליון שני דברים מרכזיים:
הדבר הראשון, כאשר נוהגים בסביבת מעברי חציה צריך להיות דרוכים ומוכנים לכך שמישהו מהולכי הרגל יחצה את הכביש בהפתעה ואפילו בהתרשלות. מכיוון שמעברי החציה מוגדרים כ"שטח של הולכי הרגל" על הנהג חלה אחריות כבדה. לעיתים, הנהג צריך להאט את מהירות נסיעתו עד כדי עצירה מוחלטת לפני מעבר חציה, כדי
להימנע ממצב בו הולך הרגל מתרשל וחוצה בחוסר זהירות או בהתרשלות אז יכולה להיגרם תאונה (נכון הדבר, למשל, באזור בו ישנם בתי ספר או גנים ותנועה ערה של ילדים).
בפסק הדין כאן, בית המשפט דחה את טענתו של לוי שהופתע מירידת המנוח לכביש, תוך שהוא קובע ש"במעבר חצייה, בצהרי היום, ליד בית ספר, אין הנאשם יכול להיות מופתע מהולך רגל שחוצה במעבר חציה".
הדבר השני, כדי להרשיע מישהו בעבירת גרימת מוות ברשלנות, שהיא העבירה השכיחה של האשם בתאונות קטלניות, על התביעה להוכיח 3 תנאים מצטברים – הנהג התרשל בנהיגה, גרם למותו של אדם ומתקיים קשר בין התאונה לבין מותו של אותו אדם.
כדי להבהיר את הנקודה של אותו קשר סיבתי מתבקש, אביא כדוגמה מקרה בו אדם נפגע באורח קשה בתאונה אך בשטח הוענק לו טיפול רפואי רשלני. במקרה כזה, הוכחת העובדה שלא התאונה אלא הטיפול הרפואי הרשלני הוא שגרם למותו של אדם יכולה לנתק, באופן תיאורטי, את הקשר הסיבתי בין התאונה למותו של האדם,
מכאן שיקשה על התביעה להוכיח את אשמת הנהג בגרימת מוות ברשלנות.
בית המשפט קבע את רמת הרשלנות של לוי כרמה בינונית, תוך שהוא מאזן את החלטתו בין העובדה שמדובר בתאונה שאירעה בשעות היום, תנאי נהיגה טובים, כביש יבש, על מעבר חציה וליד בית ספר כאשר ללוי שדה ראיה פתוח, לבין העובדה שלוי לא עבר באור אדום ולא התעסק בטלפון הסלולרי בעת הנהיגה, דברים שנזקפו
לזכותו.
בסופו של דבר, בית המשפט גזר את דינו של לוי לריצוי 4 חודשי מאסר בעבודות שירות ופסילת רישיון נהיגה למשך 5 שנים. בנוסף, הוטלו עליו מרכיבי ענישה נוספים, כגון: פסילת רישיון נהיגה על תנאי, עונש מאסר על תנאי וקנס.
רכבת על אופניים חשמליים ועשית תאונה? מה עליך לעשות?
בתאונת דרכים עם נפגעים תחל חקירת המשטרה עוד בזירת התאונה מיד לאחר התרחשותה. חשוב להבין, כי לשלב החקירתי הראשון משמעות רבה בכלל בשאלה האם יוגש נגדך כתב אישום.
כדי להרשיע אדם בדין בעבירה של גרימת תאונת דרכים צריך שחומר הראיות הקיים בתיק יוכיח ברמת ודאות גבוהה את אשמתו של רוכב האופניים החשמליים בגרימת התאונה – הרשעה בדין הפלילי, הכולל גם את תחום תאונות הדרכים, מחייבת את התביעה להוכיח ברמה של מעבר לספק סביר כי נאשם באשר הוא אחראי לביצוע
העבירה. כך, שהיערכות נכונה בשלב החקירה יכולה לסייע, במקרים מסויימים, להטות את הכף לטובת חשוד בגרימת התאונה, לא כל שכן כאשר מדובר בתאונת דרכים אופניים חשמליים – תאונה קטלנית, בה יש משמעות קריטית לראיות הנאספות בזירה בכל הקשור להליך חקירת התאונה ופוטנציאל הגשת כתב אישום.
חשוב לדעת, שגם אם מוגש כתב אישום נגד אדם החשוד בגרימת תאונת דרכים, אין מדובר באירוע בלתי הפיך – בסופו של דבר ההחלטה הסופית והקובעת לגבי השאלה מי אשם בתאונה היא של בית המשפט.
לעיתים, מוגש כתב אישום בהתאם למסקנות בוחן התנועה, אך התיק מסתיים בזיכוי על ידי בית המשפט, או שהצדדים – התביעה מצד אחד וההגנה מן הצד השני – מגיעים להסדר טיעון מקל יותר.
מאמר זה נכתב על ידי עו"ד דניאל חי עזרא, בעברו מפקד בית הסוהר חרמון ובשנים האחרונות עורך דין פלילי ותעבורה, המייצג חשודים ונאשמים בביצוע עבירות לפי דיני התעבורה – תאונות דרכים. את התמחותו המשפטית במשך שנתיים עשה בבית המשפט השלום לתעבורה.
* הערה: מאמר זה הינו למטרת מידע כללי ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני עם עורך דין תחבורה, העוסק בתחום דיני התעבורה. בנוסף, אין הדבר מהווה המלצה או תחליף לייעוץ טרם חקירה במשטרה או כל הליך מינהלי או פלילי אחר המתקיים בעניין.