תאונת דרכים קטלנית – איך קובעים מי אשם בתאונה?

מהי תאונת דרכים קטלנית – איך קובעים מי אשם בתאונה?

מאמר זה יעסוק בנושא תאונות הדרכים וחקירתן, בדגש על ניתוח ממבט משפטי על תאונת דרכים קטלנית והשאלה איך בית המשפט קובע מי אשם בתאונה?

לצורך ההסבר יוצג סרטון שחזור של תאונת דרכים קטלנית שאירעה בעקבות סטיה מנתיב (הסרטון מוצג באדיבות רבה של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים – הרלב"ד).

בהמשך יוצג ניתוח משפטי של תאונת דרכים שאירעה בנסיבות דומות ובו תינתן סקירה בשפה פשוטה כיצד בית המשפט מנתח תאונת דרכים קטלנית ובסופו של דבר קובע מי אשם בתאונה.

מאמר זה נכתב על ידי עו"ד דניאל חי עזרא, בעברו מפקד בית הסוהר חרמון ובשנים האחרונות עורך דין המייצג חשודים ונאשמים בביצוע עבירות לפי דיני התעבורה – תאונות דרכים. את

התמחותו המשפטית במשך שנתיים עשה בבית המשפט השלום לתעבורה.

תאונת דרכים קטלנית – מהי תאונת דרכים קטלנית?

אם כן, מהי תאונת דרכים קטלנית לפי החוק והפסיקה?

תאונת דרכים בה נהרג אדם אחד או יותר מוגדרת, על פי חוק, כתאונת דרכים קטלנית. בנוסף, תאונה בה נפגע אדם פציעות קשות ולאחר מכן נפטר כתוצאה מהתאונה, מוגדרת אף היא כתאונת

דרכים קטלנית. באופן הפשוט ביותר ניתן להגדיר תאונת דרכים קטלנית כתאונה שכתוצאה ממנה נהרג אדם. קרי, יש להוכיח שמתקיים קשר סיבתי (מושג משפטי) בין התאונה לבין מותו ושל

האדם.

סעיפי החוק הרלוונטים לעבירת גרימת מוות ברשלנות בתאונת דרכים הינם סעיף 304 לחוק העונשין, תשל"ז 1977 וסעיף 64 לפקודת התעבורה [נוסח חדש]:

סעיף 304 לחוק העונשין קובע כי הגורם ברשלנות למותו של אדם, דינו – מאסר שלוש שנים.

סעיף 64 לפקודת התעבורה קובע כי העובר עבירה לפי סעיף 304 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, תוך שימוש ברכב, דינו – מאסר שלוש שנים ולא פחות משישה חודשים; אולם

רשאי בית המשפט, אם ראה שהנסיבות מצדיקות זאת, שלא לפסוק מאסר מינימום כאמור מטעמים שיפרש בפסק הדין.

חקירת תאונת דרכים קטלנית, איך קובעים בתי המשפט מי אשם בתאונה?

לצורך מענה על השאלה מהי חקירת תאונת דרכים קטלנית ואיך בתי המשפט קובעים מי אשם בתאונה, יוצגו סרטון שחזור תאונת דרכים ופסיקת בית המשפט בתאונה. מדובר בתאונה שאירעה

כשנהג צעיר סטה מנתיב נסיעתו לשולי הכביש, פגע ברוכבי אופניים אשר רכבו בשול, הרג 2 מהם ופצע 5 אחרים בדרגות פציעה שונות (סרטון השחזור מוצג באדיבות הרשות הלאומית

לבטיחות בדרכים – הרלב"ד).

התאונה אירעה בשעות הבוקר בכביש מספר 3, כאשר קבוצה של 9 רוכבי אופניים רכבה בשול הימני של הדרך והתקרבה לגשר נחל שורק. באותה עת, נסע רכב פרטי בדרך מספר 3 באותו כיוון

רכיבת רוכבי האופניים, כאשר הנהג ברכב נוהג במהירות של כ -93 קמ"ש. כאשר הגיע נהג הרכב עם רכבו סמוך לקבוצת הרוכבים, סטה הרכב ימינה לשול הכביש ופגע מאחור בקבוצת הרוכבים

שהיו בשול ימין של הדרך. כתוצאה מהתאונה נהרגו 2 מהרוכבים, 2 אחרים נפצעו באורח קשה ו- 3 רוכבים נפצעו באורח קל.

המשטרה בדקה את הרכב מיד אחרי התאונה ולא התגלו ליקויים שהצביעו על כך שהיו כשל ברכב של הנהג הפוגע, כך שהאחריות לגרימתה הייתה, באופן מלא, על הנהג.

בית המשפט הרשיע את הנהג על פי הודאתו באחריות לגרימת התאונה.

התביעה ביקשה להטיל על הנהג ענישה מקסימאלית של 3 שנות מאסר בהתאם לסעיף 304 לחוק העונשין ואילו ההגנה ביקשה להטיל עליו עונש של ביצוע עבודות שירות למען הציבור.

בסופו של דבר גזר בית המשפט על הנהג עונש של 26 חודשי מאסר מאחורי סורג ובריח ו-10 חודשי מאסר על תנאי.

סרטון שחזור תאונת הדרכים (באדיבות הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים – הרלב"ד)

נימוקי בית המשפט לגזר הדין של הנהג הפוגע בגרימת תאונת הדרכים הקטלנית

בנימוקי בית המשפט לגזר הדין צויין, כי הנהג התרשל בכך שאף שהבחין בקבוצת הרוכבים על השול וחרף העובדה שהרגיש שהוא עייף לפני התאונה, לא רק שנמנע מנהיגה זהירה בסמוך

לרוכבים, אלא נרדם ממש דבר שהוביל אותו לסטות עם רכבו לשול ולפגוע ב- 7 מתוך 9 הרוכבים שרכבו על השול.

הפגיעה בקבוצת הרוכבים הייתה קטלנית, כאמור, 2 מהם נהרגו במקום ו-5 אחרים נפגעו בדרגות פציעה של חבלה ממשית.

בית המשפט הוסיף בנימוקיו, כי הנהג יצא לדרכו כשהוא עייף ובמקום "לנקוט אמצעים על מנת לשמור על ערנותו ואף לדחות את נסיעתו, בחר לצאת לדרך".

בסיכום נימוקי בית המשפט לעונש, קבע שופט בית המשפט בפתח תקווה – כב' השופט אלי אנושי – כי קיים צורך מתמשך וממשי בהרתעת הרבים מפני ביצוע עבירות מסוג אלה בהן הורשע

הנהג. עוד הוסיף שופט בית המשפט בפתח תקווה, כי "בתי המשפט מצווים להחמיר עם עברייני תנועה ככלל ועם נהגים חדשים וצעירים בפרט, ולבטח אלו הנוהגים ברשלנות ופוגעים

ומסכנים את משתמשי הדרך".

מעורב בתאונת דרכים עם נפגעים? מה מומלץ לעשות?

חשוב לדעת, כי ייצוג נאשם בתאונת דרכים אינו מתחיל מהשלב בו הוגש כתב אישום אלא מתחיל כבר מרגע התאונה. קיימת חשיבות מכרעת לליווי משפטי כבר מהשלבים המוקדמים ביותר של

חקירת המשטרה. השלב הקריטי בתיקים הללו הוא דווקא השלב המקדים להגשת כתב האישום – שלב החקירה המשטרתית. בשלב הזה מגבשת המשטרה את כלל החומר החקירתי – ראייתי,

ולכן חשוב להיות מלווה באנשי מקצוע אשר מכירים ובקיאים בהליכים דומים.

כאשר מדובר בתאונת דרכים עם נפגעים תחל חקירת המשטרה כבר עם הגעת השוטרים הראשונים למקום התאונה. בעניין זה ירשמו שוטרי הסיור שהגיע למקום את פרטי הנהגים המעורבים

בתאונה, מספרי הרכבים ועדים לצורך המשך החקירה – כל פרט שייאסף בשלב הזה הינו חלק מחומר החקירה.

בדרך כלל, בשלב הבא יגיע למקום בוחן התנועה המשטרתי שהוא הגורם המקצועי האמון על חקירת תאונת דרכים מטעם המשטרה. בוחן התנועה יקבל לידיו את כל החומר שנאסף על ידי

השוטרים הראשונים שהגיעו לזירה ובנוסף יבדוק ויבחן את כלי הרכב המעורבים, יחקור את הזירה על הממצאים הנמצאים בה, יבצע מדידות ושרטוטים והכל כדי לגבש את תמונת הראיות

בזירה, כדי שבסופו של דבר יוכל להצביע על מי שלדעתו הוא הגורם לתאונה.

רצוי לדעת כי בשלב הזה רשאי בוחן התנועה, על פי סמכותו, להחליט ליטול מהמעורבים בתאונה את רישיונות הנהיגה – פסילת רישיון – ולזמנם לשימוע בפני קצין משטרה, אם הוא סבור כי

התאונה אירעה בשל  עבירה שעברו – בתאונה בה נחבל אדם או ניזוק רכוש רשאי קצין משטרה לשלול רישיון לתקופה של 60 ימים ובתאונה קטלנית לתקופה של 90 ימים.

בשלב הבא יועבר החומר לתביעה המשטרתית, או במקרים של תאונה קטלנית – גרימת מוות ברשלנות – לפרקליטות לצורך החלטה האם להגיש כתב אישום כנגד מי מהמעורבים בתאונה.

כאמור, המטרה המרכזית של עבודת הבוחן בזירה הינה לקבוע את נסיבות התאונה ואת הגורם האחראי, לדעתו, לגרימתה.

חשוב לדעת, שאם יוחלט על הגשת כתב אישום כנגד מי מהמעורבים, ההחלטה הסופית והקובעת לגבי השאלה מי אשם בתאונה נתונה רק לבית המשפט.

פעמים רבות כתב אישום שמוגש על בסיס חוות דעת של בוחני המשטרה מסתיים בזיכוי על ידי בית המשפט. לכן, כדאי לדעת שאם הוגש נגדך כתב אישום, אין הדבר אומר כי אתה אחראי

לתאונה, אלא פירוש הדבר הוא שהתביעה – המשטרתית או הפרקליטות – מעריכה שיש בידיה די ראיות כדי להביא להרשעתך (בית המשפט, כאמור, יכול לפסוק אחרת!).

בשלב זה,  מומלץ לפנות לעורך דין תעבורה ותאונות דרכים שילווה אותך בהליך החקירתי ויגבש את אסטרטגיית ההגנה בניהול התיק – במסגרת זו יבחן עורך הדין את הראיות הקיימות בחומר

החקירה, ינסה לאתר כשלים בעבודת חוקרי המשטרה ויבדוק האם נחוץ להציג חוות דעת מנוגדת מטעם ההגנה.

* הערה: מאמר זה הינו למטרת מידע כללי ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני עם עורך דין תחבורה, העוסק בתחום דיני התעבורה. בנוסף, אין הדבר מהווה המלצה או

תחליף לייעוץ טרם חקירה במשטרה או כל הליך מינהלי או פלילי אחר המתקיים בעניין.